במשך כל שנות קיומנו לא העלינו אף פעם את השאלה המינית על פרק הבירור הקולקטיבי בקיבוץ.
משונה היה יכול להראות הדבר שקיבוץ אשר רוב חבריו חיים חיי מין קבועים, קיבוץ אשר הקים חדר ילדים בן 16 ילד, מתחיל בבירור השאלה המינית מאלף. אבל כנראה זהו אופייה של חברה קיבוצית שאין היא סובלת בתוכה פרובלמות בלתי מבוררות וכל זמן שהן לא פתורות על ידה קיימת סכנה של התפרצות ואי הבנות הדדיות בין החברים, ... כוונתי לדבריו של צבי ב' בשיחת הקיבוץ ובמאמרו.
שאלת הדירה אצלנו בקשר עם החיים המיניים של החברים היא נכבדה מאוד ואנו יכולים באמת להודות שמצב הדירות אצלנו אינו עלול לשמור על שווי משקלם הפסיכי ועל מרצם היקר של האנשים. האם בהרבה שונה מצב הדירות שלנו מבחינת ההשפעה הפסיכית האיומה הנגרמת על ידן מהמצוקה של דירות, בה שרויים המונים שהפרולטריון בחוץ לארץ ואשר זכתה לכינוי צודק מפי אחד מחברינו – קלון תרבותי. אבל טועה צבי ב' בחשבו שמהליקויים בתנאי הדירה סובלים רק הרווקים ואילו מצבם של החברים "בעלי המשפחה" הוא נוח ומצוין. הסבל הוא בודאי משותף ...
הדירה היא על יד כלכלה והלבשה אחד הצרכים החשובים לחיים אשר קובעים במידה רבה יסוד להצלחה חברתית.
הופתענו לשמוע דברים מפי יוז'ק (יוסף א') אשר יכולים להסתבר כאילו הרשות לחיים מיניים ניתנת רק לאלה אשר החליטו להתקשר חיי קבע, חיי משפחה, זה משונה ומוזר. אמנם לא פחות משונה ומוזרה הייתה התרשמותי ממאמרו של צבי ב', הביקורת העיקרית שלו מכוונת כלפי הצורה אשר קיבלו הקשרים הארוטיים בין אנשינו, רואה הוא בהם רגרס, לגבי שאיפותינו, ויתר על כן, קובע שאנו שבים למסלולים הישנים בהם הלכו הורינו ואחרון אחרון שלא הצלחנו עדיין לשחרר את הבחורה בתלותה הכלכלית בגבר ...
בלעדי ההנחה של שוויון גמור בין שני המינים אשר הנחנו כיסוד עיקרי למפעלנו, לא היינו יכולים להתקדם אף בצעד אחד לקראת הקמת בנייננו, בלעדי היסוד הזה לא היינו מגיעים עד הלום...
אמנם נכון ששאלת הבחורה קיימת, אבל מקורה טמון בנקודה אחרת לגמרי! מצבה הביולוגי הוא אשר יוצר את דמותה הפסיכית. המרץ אשר גוזלות ממנה החוויות הקשורות בחייה המיניים (וכמה מרץ וכוחות כבירים ממוצות על ידי האמהות, כמה רוח גוזל הפחד בפני הכניסה להריון!) יוצרים אצלה תכונות נפשיות ספציפיות (יש לזכור, שאת תוצאות החיים המיניים אך ורק האישה נושאת). בדרך לשחרור האישה נתקלים אנו על כן בעיקר בעובדה של שעבודה המיני אשר הטיל עליה הטבע ...
... כאן גם נמצא במידה מכרעת גורם חשוב לאותה צורת חיים ארוטיים אשר השתלט אצלנו, קראנו לזה משפחה. אודה, עד עכשיו אינני יכולה להסתגל ובשוויון נפש לקבל את הכינוי הזה לחיים שלנו ...
... יחד עם פירוק תפקידיה הכלכליים אשר ממלאה המשפחה במשטר הקפיטליסטי נשתחררו יחסינו מאותו המוסר אשר מונח ביסוד המשפחה הבורגנית וזהו התקשרות סקסואלית ניצחית עם אדם אחד, אשר דרוש לה לסטרוקטורה הקפיטליסטית למען לשמור על קיומה. אנו ביסוד הנחנו חופש של התקשרות. הייתה אמנם בהתחלת קיום הקיבוצים תקופה של וולגריזציה של המושג הזה ע"י ניסיון צמצום החיים הארוטיים בין שני אנשים עד כדי יחסים מיניים בלבד ...
... המתיחות התמידית שבה נמצאו החברים מתוך חיפושיהם התמידיים אחרי האובייקט ליחסים השחיתה את העצבים, וגרמה לכך שהפרובלמה הסכסואלית הפכה להיות השלילה בחייהם והשפיעה השפעה מוכחת לרעה על פוריות פעולתם ביתר שטחי החיים ...
... אנרכיה ודיסאורינטאציה בשטח הארוטי היו לנחלת התקופה הזאת, ועל כן לא היה בכוחה של צורה זו להאריך ימים. הטבע האנושי הבריא שבנו תבע את שלו – שאבנו את הכוח הכביר אשר מהווה המיניות ואשר כולנו נכנעים לו להפכו למקור של אושר. תחושתו המינית הבריאה של האדם קשורה ברגש של רוך ועדינות ביחסים. הסיפוק ההדדי גובר ועולה במידה שקיימת הרגשת התמסרות של אחד לגבי השני ואם קיימת הערכה הדדית והתאמה אישית עלולים יחסים כאלה להימשך ולהאריך ימים – ואז הם מקבלים את צורתה של המשפחה שלנו.
צורה זו אינה מונעת את האפשרות של הפסקת הקשרים, היא אינה מונעת גם אפשרות של יחסים מיניים אפיזודיים עם אדם שלישי בלי הפסקת היחסים הקבועים בזמן שהם יקרים לשניהם, כי יסודם אמת ואמון ושוויון הדדי. היא הפכה על כן לערך חברתי חשוב, כי בניגוד לאנרכיה ופיזור שבעבר התוותה לנו דרך לאפשרות של השגת רגש של ביטחון, סיפוק ושקט פנימי בחיינו המיניים. אין על כן כל צורך לחכות עד אשר בהתפתחות הקיים תיעלם אצלנו המשפחה. המשפחה נגדה מתקומם צבי ב', ואיתו גם כולנו, נעלמה וזו אשר קיימת אצלנו, כמדומה לי, גם הלאה תתקיים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה