כתבה תלמה ארד–אלעזר ב- 1945 בכיתה ו'
באדיבות ארכיון עין שמר
הטיול
ביום שני התחלנו את טיולנו המכוון לעמק-הירדן, עמק בית-שאן ועמק-יזרעאל. נסענו דרך ודי-ערה. הדרך הייתה נהדרת! מלאה עצים וצמחים. משני צידי הכביש התנוססו הרים גבוהים וירוקים, אולם אלה לא היו מקומות ישוב עברי. אלה היו מקומות אשר עברו בהם איזה נהרות או מעיינות ולכן הצמיחו עצים. לנגד עיני נראו 3 רכסי הרים: גבעת המורה, הר תבור, הרי נצרת. כך הגענו לעפולה. מעפולה נסענו לבית-זרע. כל הדרך מעפולה לבית-זרע השתרעו לפנינו שדות חיטה מזהירים וזהובים. ונוסף על יופיים זה, עוד היו נקיים מעשבי בר.
הגענו לבית זרע. שם סיפרו לנו קצת מתולדות הנקודה. קיבוץ בית-זרע נמצא בהתיישבות 18 שנה , תחילה עכב את עלייתם לנקודה פנחס רוטנברג. הוא אמר שהוא איננו יודע עדיין באיזה מקום הוא יקים את אפיק הירדן ויתכן שיצטרך את השטח הזה.
אולם בשנת 1927 עברה רעידת אדמה קלה בארץ ובעמק הירדן היא הייתה מורגשת מאוד וכל הצריפים שלהם התמוטטו. לכן הם היו נאלצים לעבור לנקודה החדשה. בית זרע זה קיבוץ יפה מאוד, מלא דשאים ועצים עניפים הנותנים צל כבד. לפנות ערב הלכנו לאפיקים. זה קיבוץ עשיר מאוד. ראינו שם חדר אוכל נפלא. משם נסענו לשער הגולן שם לנו בלילה ולמחרת יצאנו לדרך לטבריה. בדרכנו עברנו את דגניה א', משם עד לטבריה השתרעה לפנינו כל הזמן הכנרת. כחולה הייתה ושקטה. כך הגענו לטבריה. נכנסנו לחמי טבריה. שם יש בריכות מים חמים במעלות שונות ובתוכן מתרחצים אנשים. משם נסענו לחצר כנרת. הראו לנו את המשק ואח"כ ירדנו לכנרת והתרחצנו בה. לידינו ראינו ערבים מושכים מחמורת מהים. לאחר שהתרחצנו הלכנו לקברה של רחל המשוררת. ומשם הלכנו לדגניה א'. בדרך עברנו על יד סכר. בימי הגשמים סוגרים את הסכר וכל מי הירדן מצטברים בכנרת והמים מגביהים. בימי הקיץ פותחים את הסכר והמים פורצים בזרם גדול למפעל החשמל. הלכנו עד לדגניה א'. הזמינו אותנו לבית-גורדון שם יש כל מיני דברי טבע: אבנים, ציפורים, צמחים, זוחלים וגם בני אדם משומרים. משם הלכנו לדגניה ב', שם ראינו את הנקודה וחזרנו לכביש לחכות לאיזה עגלה שתוביל אותנו לשער הגולן.
באותו מקום היה מקום יציאתו של הירדן מהכנרת, זה היה מראה נפלא. מתוך הכנרת הכחולה, הנפלאה יצא זרם מים ירוק. למרות שהוא זורם בתוך הוא איננו מתמזג איתה, אלא ממשיך לזרום. באותה הנחת ובאותו הצבע הירקרק הלאה, הלאה. שם נמצא גשר קטון אשר עליו מחכים אנשים לסירת עין-גב אשר משמשת מעבר על הכנרת מדגניה לעין-גב. ישבנו על הגשר ונדמה היה לנו שאנו שטים על הנהר.
משם הגענו לשער הגולן. אותו ערב הראה לנו דובי המורה משער הגולן את הסביבה ולמחרת יצאנו עם אורי נוימן לסביבת שער הגולן, ראינו את הירמוך מוקף הרים. זורם בקצף, גל רודף גל. סביבו עצים מצילים מפילים את צילם על מימיו השוטפים. זרמו חזק יותר מזרם הירדן ולכן כל המשקים השוכנים בקרבתו משתמשים בו במקום בירדן. משם עלינו על הר תלול. עברנו על יד האקוודוקט של שער הגולן והמשכנו הלאה עד לאשדות. שם הראו לנו את בית החרושת לריבה. זה מפעל גדול מאוד. עובדים שם הרבה חברים. ראינו את הנקודה, יפה מאוד. מלאת עצים מצילים ושטחי דשא. נפרדנו מאורי ונסענו לנהריים. נכנסנו לשכונת הפועלים "תל אור". עלינו על הגבעה שמשם ראינו את הסכר שמוביל את המים למפעל כי לא נתנו לנו להיכנס למפעל.
הסבירו לנו כך: רוטנברג היטה והוביל את הירדן בתעלת בטון לנהריים שם נפגש הירדן עם הירמוך ועל ידי כך יש שפע של מים. זה גם נמצא במקום גבוה, שם ישנו סכר. כשפותחים את הסכר המים יורדים בכוח רב למטה למפעל ומניעים טורבינות אשר מניעות מכונות ליצירת חשמל. על כן נקרא המקום נהריים, על שם שני הנהרות הנפגשים שם. הסתובבנו קצת בשכונה ומיד ירדנו למטה לאוטו ונסענו לבית השיטה. משם הלכנו לבית אלפא. ראינו את המוסד החינוכי ונסענו לתל עמל. בתל עמל לנו ולמחרת הלכנו לראות את התל. התל נמצא על גבעה ומשם ראינו את הסביבה. ליד תל-עמל יש שני נהרות. נהר האסי ונהר ג'מעין. תל-עמל משתמשים לשתיה ממי הג'מעין, כי מימיו פחות מלוחים ממימי האסי. אחר-כך הלכנו להתרחץ באסי. הרחיצה באסי ריעננה את כולנו וחזרנו לתל-עמל. אחרי כן הלכנו לבריכות הדגים של תל-עמל ויהושוע, אחיו של צבי לוריא, השיט אותנו על אחת הבריכות. זה היה נעים מאוד. אכלנו ארוחת צהריים ונסענו בעגלה לתל-יוסף. בתל-יוסף הראו לנו את בית שטורמן. שם נמצאים צמחים, ציפורים ותגליות מהסביבה. זה היה מאוחר בערב. הראו לנו גם במיקרוסקופ את המאדים. שם לנו ולמחרת הלכנו למעין חרוד. ראינו את בית חנקין ונסענו למרחביה. למרחביה חדר אוכל נהדר. משם נסענו בעגלה לעפולה וחזרנו לעין-שמר.
תלמה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה