קטעים על תולדות הנקודה מתוך אנשים ושורשים

הוצא ליובל הארבעים של עין שמר 1927-1967

ערכו: עזריאל אוכמני ומשה זרטל

"נעמדה לפנינו הברירה: ללכת לכרכור. לקבל עלינו משק צר-ידיים המונה רק כ- 830 דונם, בלי מים אפילו לשתייה, בעל מסורת ארוכה שאף פעם לא איפשרה לקבוצות המרובות ששכנו בו ליצור דבר בר-קיימא, כי הקדחת גירשה את החברים. בתור הופעת לוואי לאותה המחלה הארורה – חוסר מים, חוסר אפשרות של עבודות חוץ, חוסר קשר כל שהוא עם מרכזי ההתיישבות, פינה נידחת, חוסר קרקע אפילו למשק חרב".

זוהי הפתיחה לסקירה "התפתחות משקנו" המופיעה בעלון המשק הכתוב ביד משנת 1933.

ארבעים שנות משק שהן ארבעים שנות הקיבוץ. המשק, העבודה, המים והקרקע אינם רק אמצעי לפרנסה ולהוצאת לחם מן הארץ; הם משאת-נפש, מקור להתחדשות האדם, לשמים חדשים, לארץ חדשה, לחברה אנושית חדשה.

"הרוח החלוצית שפיעמה בנו", ממשיך אותו כותב אלמוני, "לא העמידה צל של ספק ובשנת 1927 בחג השבועות שלחנו הנה פלוגה ראשונה. אבל בשנת 1928 הקיבוץ כולו, שמנה אז כ- 50 נפשות, עבר לכרכור".

1927 – קבוצת עין-גנים עולה למקום. חמישים נפשות. בית אחד וכמה צריפים. 830 דונם קרקע חריבה. מים אין. "המשק היה מאוד מוגבל", כותבת אותה סקירה היסטורית, "פלחה בשטח קטן, רפת עם 35 ראש כולם מגזע ערבי, גן-ירקות קטן בלי השקאה. לא פעם אחז את חברי הקיבוץ ייאוש: מה יהיה בסופנו? הרי אפילו משק-עזר אי אפשר להקים בנקודתנו. הגיעו אלינו ועדות שונות ובין היתר גם מטעם המרכז החקלאי וכולן פה אחד עם אותה עצה: לעזוב את המקום".

1933 – חמש שנים של היאחזות עיקשת. לאחר מאבק ארוך מגיעות ההשלמות "בנימינה" ו"שומריה". עלון המשק 10.11.33 מספר לנו: "משקנו הנמצא באזור אקסטנסיבי (חרב) אינו מצויד בשטחי קרקע לפלחה רחבה. כידוע, מכסת הקרקע למשפחה באזורנו הוא 8 דונם, לכן נוכל גם בתוכנית הסופית של משקנו לעבד עד 600 דונם - - - יבולה של הפלחה ישמש בתור מחזור קבוע במשק וישחרר ע"י כך את הקופה מהוצאות במזומנים".

בינתיים ניטע הפרדס. 46 דונם של פיק"א ניטעו ומתכננים נטיעת 70 ד' נוספים. בגן-הירק מגיעים ל- 30 דונם, כשהרווח הנקי במאזן מגיע לסך 50 לא"י ו- 100 מיל. הרפת הערבית מספקת חלב לכרכור: שני כדי חלב על חמור וחברה נוהגת בו. "מתוך 78 עובדים בסידור העבודה הייתה החלוקה כלהלן: 16.5 בחקלאות, 7 עגלונים, 8 בנגריה , 23 בבניין, 23.5 בבית".

מעתה ואילך תלך החקלאות ותגדל על חשבון שאר הענפים. אולם המוסדות המיישבים לא נתנו לנקודה את העיקר: את הקרקע, המים ואת ההון היסודי להשקעות. ההון היסודי מגיע ל- 900 לא"י הלוואות סוכנות, ו- 1931 לא"י, 41 גרוש ו-2 מיל מ"ניר", בנק הפעולים והקק"ל.