"מבפנים" עיתון פנימי – עין שמר 1934-1936
בשיחת הקיבוץ בשאלות הקשורות בפעולת ועדת הדירות דובר בין היתר על הצורך בחדרים לבודדים. מישהו נימק את דבריו בפרובלימת החיים המיניים והזכיר את תנאי הדירה של הרווקים בהדגשת הליקויים שבהם, ליקויים שאינם קיימים אצל בעלי משפחות. חבר שני רווק גבר בריא וחזק דרש גם הוא חדר לחוד מכיוון שמפריע לו בשבתו בחדרו ... השפה הפולנית הנשמעת מהחדר השני. חבל שלא הצעתי לחבר זה לעבור לצריף "מנורה" (מקום גן הילדים) שם ישמע ודאי עברית מימינו ומשמאלו. האם גם את שכנו המדבר עברית צחה ירצה לסלק? לא ידעתי מה להעריך יותר' את התקשרותו לשפה העברית או את שנאתו לפולנית.
.... תשובה שקבלו אותה שני חברים מחבר שלישי שהתייחס לדבריהם. לשונא הפולנית הביע את הבנתו המלאה לרגשותיו הציוניים שנימוקו מצדיק באמת את הדרישה לחדר לחוד. לחבר השני אמר שחיי הקיבוץ מבוססים על חיים משפחתיים והיוצא מזה שרווקותו סותרת את יסודות הקיבוץ.
באנו ארצה מלאי מרץ וביקורת כלפי עמדת החברה הזעיר-בורגנית בשאלות החיים הארוטיים, באנו עם רצון ליצור בקיבוץ ערכים חדשים.
... אפשר לציין שבשנים הראשונות של קיום הקיבוץ עברה על החיפושים אחרי צורות חדשות בחיים המיניים "שטוּרוּם אוּן דְרָנג פריוֹד" (סער ופרץ – בגרמנית) אולם במקום להשתחרר מוולגריות וגישה היפר מטריאליסטית שציינו את התקופה הזו וללכת הלאה ולחפש אחרי צורות יותר הולמות אותנו, במקום ללכת קדימה נסוגונו אחורנית.
באה התקופה השניה תקופת "כניסה לכלים", מה שתמיד ניבאו לנו הורינו, באה תקופת הרגרס בה הורגשה הנטייה להלביש שוב את החיים המיניים בלבוש המשפחה. בנטייה זו התבלטו הקשרים הפנימיים שלנו לעבר, מחוסר החיפושים לחדש, והיוצא מזה מחוסר זעזועים וסכנות, בטוח ונוח, התבלטו השפעת הדור הקודם והלך המחשבות האופייני בשביל החברה הזעיר בורגנית. לא הצלחנו לזרוק מעלינו את עול החברה בה חונכנו, יותר מדי נוטים אנו לסידור נוח, לשקט ולסטביליזציה, לנורמות קבועות בעלות סנקציה ומסורת ומביטים בעין רעה על כל פורצי הגדר.
אופיינית ומעציבה העובדה שאנו הדור הצעיר, המהפכניים בכל שטחי החיים דווקא בשטח הארוטי, התופס מקום ראשון בחיי אנוש לא הצלחנו בהרבה להתקדם ואחרי תקופת הסתערות שבים אנו למסלולים ישנים, לשבילים בהם הלכו גם הורינו ומביטים על השנים הראשונות כעל שעשועים ההולמים גיל מסוים, ובגמר הגיל הצעיר עלינו להיכנס ולהיכנע לסדר ...
א. המשפחה במשטר הקפיטליסטי היא תא יסודי של יצור קפיטליסטי ובתור שכזו נתמכה וקיבלה את הסנקציה מאת המשטר. אולם אצלנו הלא נעדרים כל אלה הגורמים הכלכליים האופייניים למשטר הקפיטליסטי, ולכן לא מתבססים כבר חיינו הכלכליים על המשפחה. כמו במשטר הרכושני המשפחה כבר לא דרושה לנו, לא עוזרת לבניין משקנו כמו שעזרה במשטר הקפיטליסטי. אין על כן צורך לשמור שמירה מעולה על אותה משפחה, אין ההכרח לכוון את החיים המיניים לצורת משפחה. מצד שני תלויה צורת היחסים המיניים בכל חברה ובכל זמן ומקום במצב החברתי כלכלי של האישה....
באם נצליח על כן לסלק את כל אלה הגורמים החברתיים הכלכליים המעכבים עדיין בעד שחרור הבחורה תינתן גם בזה לחיים האפשרות ללבוש צורות חדשות.
ב. באם התכוון החבר השלישי – קיבוצניק ותיק – בקביעתו שחיינו הקיבוציים מתבססים על חיי משפחה לחיינו החברתיים אז ודאי לאותו קיבוץ שחייו לימדו אותו מסקנה זו. הלא קיבוץ משמע קולקטיב, משמע שיתוף השואף לספק את כל דרישות החברים, לא רק את דרישות אוכל ובגדים אלא גם את הדרישות החברתיות. באם לא יצליח הקיבוץ ליצור לו חיים חברתיים קולקטיביים... הרי יהפוך הוא למושב עובדים. אל נא נעריך את החיים החברתיים למשפחה, אל נצמצם את תוכן הקיבוץ ומסגרתו, באשר אז אין זכות קיום לקיבוץ.
אני על כן מסכם: ביחד עם הגורמים הכלכליים החברתיים הולכים ומשתנים גם לבושי החיים ובהם גם החיים המיניים. באם פעם נצליח להשתחרר מכל תנאי החיים הכלכליים הבורגניים תשתנה באותו זמן מעצמה גם צורת החיים המיניים. המומנט המיני הוא היסודי בהתקשרותם של הבחור והבחורה ומשום כך יכול הצד החברתי הקשור במומנט זה ללבוש כל מיני צורות ... יזהרו על כן החברים לקבוע אידיאולוגיה משפחתית, לקבוע טופס לחיים המיניים. יזהרו בראש וראשונה להקים משטר של משפחות בתור משטר מחייב ... המשפחות הקיימות אצלנו הן הופעה הנובעת – כפי שאמרתי מתנאי חיינו ואי אפשר להתנגד להם. דרושים שינויים כבירים בפסיכיקה של החברה בכדי לעבור לצורות חדשות. יש אכן להניח שעוד הרבה שנים תתקיים אצלנו המשפחה על אחת כמה וכמה שמשפחה בקיבוץ היא יותר איתנית מאשר במשטר קפיטליסטי.
... על כל פנים לא לשים מעצורים ע"י קביעת יסודות משפחתיים ועל ידי התנגדות לצורות החורגות מגדר המשפחה, כי זה יסתור את ההנחה היסודית שלנו: אנו הצעירים הולכים ומתקדמים לקראת חיים חדשים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה