עם יצירת הקיבוץ נתנו את הביטוי להתנגדות והביקורת שלנו כלפי צורות החיים החבריים אשר נוצרו בחברה הבורגנית ועל אחת וכמה בשאלת החיים המיניים. הננו שוללים את המשפחה הבורגנית, לא בגלל התקשרותה האינדיבידואלית, כי אם משום היותה תא כלכלי היא מסלפת את יעודה ומתבססת על ניצול ושיעבוד, מעדיפה את זכויות החזק כלפי היותר חלש, נתמכת משום כך ע"י המשטר הקיים המעונין בה בתור כזו.
עם הקולקטיביזציה של החיים הכלכליים בקיבוץ סילקנו ממילא את המומנטים האלה.
המשפחה בקיבוץ (אולי היינו צריכים למצוא לה כינוי אחר) מבוססת על יחסים מיניים, ויסוד התקשרותה מונח במשיכה אינסטינקטיבית בין מין לרעהו. אין לה צורך בגושפנקה ציבורית. היא מתקיימת מרצונה וחדלה להתקיים בהיעלם ממנה המשיכה ההדדית ליחסים מיניים.
אין אפוא לדמות את המשפחה במשטר הקפיטליסטי למשפחה בקיבוץ. באשר תוכן לחלוטין אחר לה אם כי אותו השם ...
... אבל אין המשפחה מגבילה בזה את היחסים המיניים ועל כל פנים אינה שמה מעצורים באשר ישנה אפשרות של יחסים חולפים, של פגישה מקרית, רגעית חולפת, חולפת בשביל שני המינים וכזו אינה פוגעת ובעיקר אינה סותרת את עצם יצירת המשפחה בקיבוץ.
... הרי הם בראש וראשונה מושתתים על משיכה מינית הדדית אינדיבידואלית וקשורה במאוויים הכי דקים ועדינים של הפרט, ומתוך כך יש איפוא שאין הקיבוץ בתור קולקטיב יכול לפתור ולספק אותן באותה מצידה אשר הוא יכול את זה לעשות בשאלת אוכל, בגד או תיאטרון.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה