בקיבוץ עין-שמר

מסיפוריו של יעקב היערי - חבר גת

קטעים מספרו: אלה תולדות יעקב

שהיה חבר גרעין "פגים" שהתמזג אח"כ עם גרעין ה"חוצבים" בעין-שמר

בקיבוץ עין-שמר

והרי במצורף הדברים שנאמרו במלאות 60 שנה להגיענו לעין-שמר: בתאריך: 1.7.2006

שלום רב לכם, ידידי משכבר הימים, בנות ובני חברת נוער ד' של עין-שמר:

יעקב מספר: כאשר סיפרתי לפני שבוע לאחד מנכדיי על כנס שמתארגן לכבוד עלייתי ארצה בשנת 1946 הוא נדהם: "מה, לפני קום המדינה?"

עניתי לו: "מה חשבת? מי הקים את המדינה?"

אז נתחיל: האוניה טרנסילבניה עגנה ביום שישי אחרי הצהריים בנמל חיפה, על סיפונה בין השאר היינו אנו, חבורת נערים חניכי השומר הצעיר מערים שונות בבולגריה. כל השבת השקפנו על עיר הכרמל ועל המפרשיות הלבנות במפרץ בעיניים כלות, בערגה והערצה – ארץ ישראל!!. ביום ראשון הגיע מיקו מעין שמר, העלה אותנו על משאית וקנה לנו "אורנג'דה" בזיכרון יעקב. כאשר נחתנו בחצר, שהיום קוראים לה "הישנה", הגישו לנו שק מיוטה ונאמר לנו: "מי שרוצה לישון על מרבץ מרופד, יואיל בטובו וימלא קש מהמתבן".

הימים – ימי המנדט הבריטי, "הכלניות" – הצנחנים האנגלים – פושטים על הקיבוצים בחיפוש אחרי "סליקים" של ההגנה – יוני 1946! אנחנו מתחילים את "הקריירה הביטחונית" כצופים על מגדל המים. אני , שהגעתי מצוייד בסכין, צוויתי למוסרה להסלקה... שוש ... במכבסה! להגנה עצמית, חתכנו "חזירים" מעצי הפרדס (קרב פנים אל פנים). שאר הציוד הראשוני שלי היה פרווה ללא שרוולים ו... הספר "הקורס הקצר של המפלגה הבולשביקית"!

לא נשכח את טקס ההשבעה בכניסה לארגון ההגנה! במועדון המואפל, לאור הנר, על אקדח וספר התנ"ך! מולנו ישב יוסף אשכולי, נציג הארגון המחתרתי, שואל שאלות מבחן, וליבנו פועם בהתרגשות – חיל ורעדה! מאבטחים-צופים פרוסים מסביב.

רבקה גורפיין, סלה רייכל וגצל ארליכמן, צוות המדריכים, הפשילו שרוולים והחלו במלאכת הביות, העברית והקליטה. למדנו שביידיש יהודי מהעדה הספרדית הוא "פרנק פרך" (יהודי עם פצעי עור). כדי לרומם את רוחנו לימדו אותנו על "תור הזהב" של יהדות ספרד. על האקטואליה למדנו מפי רבקה בעזרת הטור השביעי של אלתרמן, מדי יום שישי, עם פרסומו ב"דבר". את גצל עם החיוך הביישני מעט, חוכמה רבה ודרישות ברורות, נזכור כמחנך גדול! מפי סלה המטפלת למדנו שהיא "פדנטית" – מושג שהיה קשה להבנה, מה עוד שהוא עלה בשיחת חברה עקב אירוע מביך – מישהו השתין על מדרגות בית האבן בו גרנו כ- 20 נערים. מה הפלא – השירותים היו רק ... כ- 100 מטר מהבית.

כעת אני רוצה להזכירכם עוד כי סמל הדואר הקדום היה חמור ולא צבי. הרי אנחנו שימשנו שירות דואר נע ברוכבנו על חמור מדי יום לכרכור, אך... איזה ריח נהדר היה להדרים בחודש אפריל!!

עין שמר הייתה לנו חממה ובית בתקופה מכרעת בנעורינו. לעיתים היה קשה לאסוף תפוחי אדמה חמש שעות בבוקר וללמוד אחרי הצהריים! עם זאת זכורה לנו גלריה נהדרת של דמויות שהיוו עבורנו נושא להערצה, הערכה והזדהות: בנק הבנאי, חיים המיספואניק, חילקה המזריע, צבי ארד המכונאי והסופר, משה מרקמן מפקד הגפירים, ליקו שומר השדות, קובה ריפתין האידיאולוג, רומה האקונומית, לוצ'יה הלולנית, ועוד עשרות חברים וחברות שקצרה היריעה מלהזכירם.