נכתב ע"י עדה גחטן- בן אברהם 2008
ליום הולדת 80 של דיויד בן אברהם
חייקה בן אברהם - קטעים
תחילתו של הסיפור, ביום שטוף שמש ישראלית, בשנת 1925, כשאוניה אירופאית, "גיאנו קולו", עגנה בנמל חיפה, על סיפונה עמדה נערה בת 18, קלרה חייקה שטיפטר, שהגשימה חלום, ועלתה לארץ ישראל כדי להקים ישוב עברי בארץ ישראל. קלרה, המכונה חייקה, ראתה לראשונה את חופי הארץ, התרגשה מאוד ודמיינה לעצמה חיים עבריים וחופשיים. עם זאת, חלפו לנגד עיניה גם מראות הבית הדל שהותירה מאחוריה באירופה, והיא סקרה במחשבותיה את בני משפחתה: אמא ואבא, אחים ואחיות, המון דודות ודודים והמון המון בני דודות ודודים. כולם יהודים החיים בדלות ונאמנים לערכי היהדות, אבל בעיקר חשבה חייקה, באותם רגעים, על סבתא שלה, אם אמה, אליה הייתה קשורה בכל נימי נפשה.
חייקה נולדה בלבוב שבגליציה (כיום אוקראינה), ב- 25 למאי 1907, להוריה חנה זלטה ויטמן ובנימין מאיר שטיפטר, חייט במקצועו. המשפחה חיה בדלות. אמה חנה, הייתה אחת משש בנות, שהתייתמו מאב, ועברו עם אמן לעיר הגדולה. האם פרנסה את הבנות בקושי, אך זכתה, לבסוף, לראותן נישאות, והפכה לסבתא גאה לנכדים רבים. חייקה הייתה נכדתה הראשונה, ומשום כך זכתה למעמד מיוחד. כילדה, סייעה חייקה להוריה ככל שיכלה, לימדה אותם קרוא וכתוב, והתלוותה לאביה לתאטרון לראות הצגות בעמידה בשל מחיר כרטיס עמידה זול. קשר מיוחד היה לה עם סבתה, ומגיל צעיר הפכה לבת לווייתה ולמורת הדרך שלה, ליוותה אותה לבית המרחץ, ולכל עיסוקיה בעיר. יחד נסעו בשתי חשמליות, לחלק הנוצרי של לבוב לבקר את אחת הדודות, ויחד חזו, לראשונה, בפלא הגדול "ראינוע". חייקה נהגה להקריא לסבתה את הכתוביות, וסייעה לה להבין את הסרט.
בגיל 11, השתכרה, בראשונה בחייה, כסף משיעורים פרטיים לילדים מתקשים, ובכסף שקיבלה, קנתה לעצמה כובע קש עם סרטים, ולסבתה הביאה מתנה לחג, סינר ונעלי בית.
עם בגרותה השתייכה חייקה לתנועת נוער יהודית "השומר הצעיר".
ב- 1920, בהיות חייקה בת 13 נערכה בלבוב ועידת "השומר הצעיר", והועבר לחבריה המסר שיש לעלות לארץ מיד, ולהתעלם ממדיניות ההנהגה הציונית, שלא עודדה עליה של צעירים ללא תשתית מתאימה לקליטתם. ועידת לבוב נתנה זריקת מרץ לתנועה, ובעקבותיה החלו בוגרי "השומר הצעיר" לעלות לארץ, בעיקר בקבוצות.
ב- 25 למרץ 1926, בהיותה בת 19, הצליחה חייקה להגשים את חלומה, ולעלות באופן חוקי לפלשתינה. עלתה כבודדה, ללא קבוצה או אנשים שהכירה, וידעה שהיא נוסעת למקום בו התנאים שונים, מאלה שהכירה באירופה. ידעה שהעבודה תהיה קשה והמכשולים רבים, אך ידעה גם,שחמש שנים קודם לכן הוקם בארץ קיבוץ א' של השומר הצעיר, "גדוד שומריה" (לימים קיבוץ בית אלפא), וחודשים אחר כך הוקם קיבוץ ב' (לימים קיבוץ משמר העמק שהוקם על ידי חברי השומר הצעיר שהתארגנו בוורשה שבפולין). פניה של חייקה היו מיועדות לקיבוץ ב'.
ליום הולדת 80 של דיויד בן אברהם
חייקה בן אברהם - קטעים
תחילתו של הסיפור, ביום שטוף שמש ישראלית, בשנת 1925, כשאוניה אירופאית, "גיאנו קולו", עגנה בנמל חיפה, על סיפונה עמדה נערה בת 18, קלרה חייקה שטיפטר, שהגשימה חלום, ועלתה לארץ ישראל כדי להקים ישוב עברי בארץ ישראל. קלרה, המכונה חייקה, ראתה לראשונה את חופי הארץ, התרגשה מאוד ודמיינה לעצמה חיים עבריים וחופשיים. עם זאת, חלפו לנגד עיניה גם מראות הבית הדל שהותירה מאחוריה באירופה, והיא סקרה במחשבותיה את בני משפחתה: אמא ואבא, אחים ואחיות, המון דודות ודודים והמון המון בני דודות ודודים. כולם יהודים החיים בדלות ונאמנים לערכי היהדות, אבל בעיקר חשבה חייקה, באותם רגעים, על סבתא שלה, אם אמה, אליה הייתה קשורה בכל נימי נפשה.
חייקה נולדה בלבוב שבגליציה (כיום אוקראינה), ב- 25 למאי 1907, להוריה חנה זלטה ויטמן ובנימין מאיר שטיפטר, חייט במקצועו. המשפחה חיה בדלות. אמה חנה, הייתה אחת משש בנות, שהתייתמו מאב, ועברו עם אמן לעיר הגדולה. האם פרנסה את הבנות בקושי, אך זכתה, לבסוף, לראותן נישאות, והפכה לסבתא גאה לנכדים רבים. חייקה הייתה נכדתה הראשונה, ומשום כך זכתה למעמד מיוחד. כילדה, סייעה חייקה להוריה ככל שיכלה, לימדה אותם קרוא וכתוב, והתלוותה לאביה לתאטרון לראות הצגות בעמידה בשל מחיר כרטיס עמידה זול. קשר מיוחד היה לה עם סבתה, ומגיל צעיר הפכה לבת לווייתה ולמורת הדרך שלה, ליוותה אותה לבית המרחץ, ולכל עיסוקיה בעיר. יחד נסעו בשתי חשמליות, לחלק הנוצרי של לבוב לבקר את אחת הדודות, ויחד חזו, לראשונה, בפלא הגדול "ראינוע". חייקה נהגה להקריא לסבתה את הכתוביות, וסייעה לה להבין את הסרט.
בגיל 11, השתכרה, בראשונה בחייה, כסף משיעורים פרטיים לילדים מתקשים, ובכסף שקיבלה, קנתה לעצמה כובע קש עם סרטים, ולסבתה הביאה מתנה לחג, סינר ונעלי בית.
עם בגרותה השתייכה חייקה לתנועת נוער יהודית "השומר הצעיר".
ב- 1920, בהיות חייקה בת 13 נערכה בלבוב ועידת "השומר הצעיר", והועבר לחבריה המסר שיש לעלות לארץ מיד, ולהתעלם ממדיניות ההנהגה הציונית, שלא עודדה עליה של צעירים ללא תשתית מתאימה לקליטתם. ועידת לבוב נתנה זריקת מרץ לתנועה, ובעקבותיה החלו בוגרי "השומר הצעיר" לעלות לארץ, בעיקר בקבוצות.
ב- 25 למרץ 1926, בהיותה בת 19, הצליחה חייקה להגשים את חלומה, ולעלות באופן חוקי לפלשתינה. עלתה כבודדה, ללא קבוצה או אנשים שהכירה, וידעה שהיא נוסעת למקום בו התנאים שונים, מאלה שהכירה באירופה. ידעה שהעבודה תהיה קשה והמכשולים רבים, אך ידעה גם,שחמש שנים קודם לכן הוקם בארץ קיבוץ א' של השומר הצעיר, "גדוד שומריה" (לימים קיבוץ בית אלפא), וחודשים אחר כך הוקם קיבוץ ב' (לימים קיבוץ משמר העמק שהוקם על ידי חברי השומר הצעיר שהתארגנו בוורשה שבפולין). פניה של חייקה היו מיועדות לקיבוץ ב'.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה