התדמית שלי - אחת התופעות המבדילות את הקיבוץ מהחברה הסובבת אותו, היא הצפיפות בחצר, והכוונה היא לא לצפיפות פיזית אלא לצפיפות חברתית. נפסח על החינוך ונתחיל את הספירה כשמגיע החבר לחברות מלאה. החברים נפגשים בעבודה, בתפקידים, בועדות, בחה'א, במסיבות, בבית הילדים ובעוד הזדמנויות רבות.
ומה הפלא שאנחנו מכירים אחד את השני על שלל התכונות המרכיבות את נפש האדם: טוב, רע, חכם, נעים הליכות, הולך רכיל, מתחשב בזולתו ועוד אין סוף תכונות. וכך ממילא נוצרת תדמיתו של החבר, והתדמית שנוצרה לפעמים מוגזמת לצד זה או אחר, על פי רוב צודקת.
אבל לפעמים קורה ומקרה בודד גורם ליצירת תדמית שגורמת עוול לבעל התדמית וקשה מאד לשנותה. האם החברים מודעים ואיכפת להם מהתדמית שנוצרה להם? אני מניח שכן, ואחד הגורמים למצב חברתי תקין בקיבוץ הוא הרצון התת- הכרתי של חבר לשמור על תדמית רצוייה.
האם החברים יודעים מה התדמית שלהם בעיני זולתם? אם לשפוט לפי הרגשתי, הרי הם יודעים מה תדמיתם בעיני זולתם. אני למשל יודע שהתדמית שלי נעה איפה שהוא באמצע, בין התדמית שהתקבלה מאלה שלא אוהבים אותי, לבין זו שתיווצר מדברי ההספד שירעיפו עלי לאחר מותי.
כאן אני רוצה לספר איך נדברה אלי תדמית של....
כשהמשבר הכלכלי – משקי החל להכות גלים ברחבי התנועה וחברים החלו להעלות כל מיני הצעות כיצד לחסוך – החלטתי להצטרף לעיצעס – געבערס, והשטח שעליתי עליו היה:
הרכב הציבורי של התנועה והבזבוז העצום בשטח זה.
אני מודע לערך העצום של הרכב ככלי – עזר לפעיל, אי אפשר לתאר פעילות ללא הכלי הזה - ששמו רכב, אני גם מודע לתפקיד המשני שלו, תפקיד של פיצוי לפעיל ותפקיד של אמצעי למשיכת מועמדים לפעילות.
לכן, לא הצעתי לקחת רכב מכל פעיל שהוא, אפילו אם כל הפעילות מתבצעת במשרד בת'א, מתוך גישה זאת העליתי הצעה העיתון המשק שלנו – להשבית את כל הרכב של התנועה לפי תור וסדר מסוים, יומיים בשבוע. באותם ימים ייעזר הפעיל ברכבו של מי שלא שובת.
היתרונות ברורים: חיסכון בשליש מהוצאות הרכב ושוויון ב"סבל" של הפעילים.
כמה ימים לאחר שהתפרסמה ההצעה של בעלון, נפגשתי בחברה צעירה שבעבר הייתה פעילה בתנועה, חברה שאני מאד מעריך ומחבב.
החברה פנתה אלי ואמרה: תגיד, מה יש לך נגד הפעילים? מדוע אתה לא אוהב אותם?
נדהמתי, וברגע זה הבנתי שדבקה בי תדמית של "שונא פעילים".
והאמת היא שיחסי לפעילים הוא בדיוק כיחסי לכל החברים, כשם שישנם חברים שאני מעריך ומחבב אותם וכל מפגש איתם מהנה אותי כך יש גם פעילים שאני מעריך אותם ואוהבם. וכשם שיש חברים שיחסי אליהם מסויג כך ישנם פעילים שיחסי אליהם מסויג, כלומר – לא הפעילות היא שקובעת את יחסי לפעילים אלא אישיותם.
ואם רשימה זאת תצליח לשנות במידת – מה את הרושם המוטעה על יחסי לפעילים הרי שהיא מילאה את תפקידה.
יהודה ו-ן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה